?

טיפים ועצות להפחתת סיכון להתפתחות דלקת בדרכי השתן

מאת: ג'ולי ברוך, נטורופתית N.D

דלקת בדרכי השתן הינה תופעה נפוצה ושכיחה בעיקר בקרב נשים. היא פוגעת באיכות החיים ומצריכה טיפול למניעת החרפה וסיבוכים אפשריים.
 

גורמי סיכון לדלקות בדרכי השתן
 

נשים, בהשוואה לגברים, נמצאות בסיכון גבוה ללקות בדלקת בדרכי השתן, וזאת לאור העובדה שהמבנה האנטומי שלהן שונה והקרבה הפיזית בין השופכה, הנמצאת בכניסה לנרתיק, לפי הטבעת עלולה לאפשר לחיידקים להגיע לדרכי השתן כתוצאה מזיהום צואתי, ע"י עלייה מהשופכה.
 

היגיינה לקויה- חיידקי האי קולי עלולים למצוא את דרכם אל דרכי השתן בעת ביצוע פעולת ניגוב לא נכונה אצל נשים, חשוב להקפיד על ניגוב מקדימה לכיוון אחורה לאחר פעילות מעיים.
 

גדילה שפירה של הערמונית (BPH) אצל גברים, עלולה לגרום לדלקת שלפוחית השתן.
 

שינויים הורמונאליים במהלך ההיריון משפיעים על הגברת הסיכון ללקות בדלקות בדרכי השתן. בנוסף, לחץ העובר על השופכן והתרוקנות לא מלאה של שלפוחית השתן מעלים את שכיחות הזיהום.
 

ירידה ברמות האסטרוגן במהלך השנים אצל האישה, גורמת לדפנות דרכי השתן להיות דקות יותר, ובנוסף גורמת לשינויים בפלורה הוגינאלית היות שרמת "החיידקים הטובים" יורדת, מה שמעלה את הסיכון ללקות בדלקת בדרכי השתן.
 

בנוסף, שינויים אנטומיים בעקבות לידות כמו צניחת שלפוחית השתן או הרחם, עלולים למנוע התרוקנות תקינה של השלפוחית.
 

פעילות מינית- החיידקים עלולים לעבור אל השופכן באמצעות מגע מיני. שימוש בדיאפרגמה וקוטלי זרע מזוהים עם שכיחות גבוהה של דלקות בדרכי השתן.
 

רמות גלוקוז גבוהות בדם יוצרות תנאים אידיאלים לשגשוג החיידק.
 

היחלשות מערכת החיסון- מחלה, סטרס או תזונה לקויה עלולים לגרום עומס וקושי למערכת החיסון להתמודד עם החיידקים.
 

בזמן נטילת אנטיביוטיקה (אנטי חיידקית), נהרסת פלורת המעיים המכילה את החיידקים הידידותיים הפרוביוטיים ובכך מופר האיזון בפלורת המעי.
 

רפלוקס של השתן- בעיה מבנית הגורמת לחלק מהשתן לחזור אל דרכי השתן.
 

תסמינים

תכיפות ודחיפות במתן שתן, לעיתים דליפת שתן מתוך דחיפות.
 

צריבה וכאב בעת מתן שתן.
 

כאבים בבטן התחתונה.
 

תחושה של חוסר התרוקנות של השלפוחית.
 

עכירות וריח חריף בשתן.
 

לעיתים הופעת דם בשתן.
 

עליה בחום הגוף.

 

אז מה ניתן לעשות?
 

על מנת לעודד את שטיפתו של החיידק אל מחוץ לגוף יש להרבות בשתיית נוזלים- 2.5 ליטרים ביום של מים, חליטות צמחים שפעילותם משתנת, בין היתר, כמו: סרפד, פטרוזיליה, זקן תירס ומיצי ירקות.
 

אכילת מזונות עשירים בפלבונואידים כמו פירות יער וחמוציות, המעכבים היצמדות חיידקים לדפנות רירית שלפוחית השתן.
 

הקפדה על היגיינה אישית. מומלץ ללבוש תחתונים לבנים העשויים 100% כותנה. לא להשתמש במגני תחתון, פדים וטמפונים מבושמים ושטיפות וגינאליות- הכימיקלים עלולים לגרום לגירוי. להקפיד על ניגוב מקדימה לאחור לאחר פעילות מעיים.
 

להימנע מהתאפקות למתן שתן.
 

לאחר מגע מיני, על מנת למנוע חדירה של חיידקים, חשוב לשטוף את האזור ולהטיל שתן.
 

חיזוק מערכת חיסון תוך נטילת תוסף פרוביוטיקה לחיזוק הפלורה הוגינאלית ("החיידקים הטובים" בגוף). אכילת יוגורטים פרוביוטיים טבעיים ללא תוספת סוכר.
 

הפחתת רמות סטרס ע"י נטילת תוספי תזונה כגון קומפלקס B, תרגילי נשימה, טיפולי מגע וכו'.
 

שינוי הרגלי תזונה- מומלץ לשלב תזונה אורגנית, טבעית המעושרת בירקות (סרפד, סלרי, פטרוזיליה, מלפפון, נבטים, חסה) ופירות. להפחית צריכת מזונות מעובדים, פחמימות מזוקקות, שוקולד, קפאין, אלכוהול ומזון מטוגן.
 

הקפדה על פעילות גופנית.

 

למידע נוסף השאירו פרטים ונחזור אליכם
logo
© 2014 כל הזכויות שמורות נוטריקר בע”מ